מפרשי המקרא מתלבטים בעצם המלכת שלטון על ישראל. שהנה בפרשתינו אנו מוצאים לכאורה מצווה למנות מלך בישראל "שום תשים עליך מלך" (י"ז ט"ו), ומצד שני מוצאים אנו בימי שמואל הנביא כאשר בני ישראל מבקשים לשים עליהם מלך, עונה להם שמואל: "ודעו וראו כי רעתכם רבה... לשאול לכם מלך". ואף הקב"ה אומר לשמואל: "כי אותי מאסו ממלוך עליהם", וא"כ צריך להבין האם מלוכה ושלטון טובים לעם ישראל או חלילה זו מאיסה בקב"ה?
ויתכן כי בשינוי מילה אחת קטנה טמון ההבדל הגדול. בפרשתינו נאמר "שום תשים עליך מלך". ולעומת זאת בשמואל מבקשים בני ישראל "שימה לנו מלך", ואף הוסיפו "לשופטינו ככל הגויים". ועל זה קוצף שמואל ככתוב: "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשופטינו". ומה ההבדל הטמון בין שתי הבקשות שלכאורה נראות דומות ושוות???
אם נחשוב לעצמנו לשם מה צריך להמליך מלך על העם, נגיע לשתי אפשרויות. האחת - כמו שאמרו לנו חז"ל: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", שהמלך ע"י כוחו ושליטתו ישליט סדר בממלכתו. והשנייה - שהמלך יגשים את רצון העם ויקבע חוקים על פי רוח העם. וההבדל ביניהם ברור לחלוטין. בעוד שהמלך מהסוג הראשון בבואו לחוק את חוקי המדינה אינו תלוי במחשבות העם, ויקבע חוקים אשר יטילו את אימתו עליהם ובכך ינהג את העם בדרך הטוב, המלך מן הסוג השני אשר הינו רך כקנה וכל חוקיו מחוקקים על פי העם שמתחתיו, במקרה זה מורא העם על המלך ואיש את רעהו חיים בלעו.
כאשר עם ישראל בא לשים עליו מלך - כוונת התורה במצוה זו היא שימת מלך אשר ישלוט בעם ויובילם בדרך התורה ותהיה יראתו עליהם - מלך כזה מצוה מן התורה לשים עלינו. אך כשעם ישראל בא לפני שמואל ובפיו בקשה "שימה לנו מלך" - וכוונתם היתה כי המלך יתערב בענייני המשפט דבר הנתון ביד בתי הדין הרבניים, וזאת כדי שעל ידי החוקה יוכל להגמיש קצת את החוקים הנוקשים הקיימים בבתי הדין, על זה צועק הקב"ה "כי אותי מאסו"...
בימים אלו שהמתיחות הביטחונית גוברת, המצב הכלכלי לא יציב, ונבחרי הציבור לא דואגים לשולחיהם ולא ממלאים את מחויבותם, כל שנשאר לנו זה להתפלל לה' "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה", ושבמהרה תכונן מלכות בית דוד בבנין בית המקדש במהרה בימנו אמן.
ערב שבת שלום!
ויתכן כי בשינוי מילה אחת קטנה טמון ההבדל הגדול. בפרשתינו נאמר "שום תשים עליך מלך". ולעומת זאת בשמואל מבקשים בני ישראל "שימה לנו מלך", ואף הוסיפו "לשופטינו ככל הגויים". ועל זה קוצף שמואל ככתוב: "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשופטינו". ומה ההבדל הטמון בין שתי הבקשות שלכאורה נראות דומות ושוות???
אם נחשוב לעצמנו לשם מה צריך להמליך מלך על העם, נגיע לשתי אפשרויות. האחת - כמו שאמרו לנו חז"ל: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו", שהמלך ע"י כוחו ושליטתו ישליט סדר בממלכתו. והשנייה - שהמלך יגשים את רצון העם ויקבע חוקים על פי רוח העם. וההבדל ביניהם ברור לחלוטין. בעוד שהמלך מהסוג הראשון בבואו לחוק את חוקי המדינה אינו תלוי במחשבות העם, ויקבע חוקים אשר יטילו את אימתו עליהם ובכך ינהג את העם בדרך הטוב, המלך מן הסוג השני אשר הינו רך כקנה וכל חוקיו מחוקקים על פי העם שמתחתיו, במקרה זה מורא העם על המלך ואיש את רעהו חיים בלעו.
כאשר עם ישראל בא לשים עליו מלך - כוונת התורה במצוה זו היא שימת מלך אשר ישלוט בעם ויובילם בדרך התורה ותהיה יראתו עליהם - מלך כזה מצוה מן התורה לשים עלינו. אך כשעם ישראל בא לפני שמואל ובפיו בקשה "שימה לנו מלך" - וכוונתם היתה כי המלך יתערב בענייני המשפט דבר הנתון ביד בתי הדין הרבניים, וזאת כדי שעל ידי החוקה יוכל להגמיש קצת את החוקים הנוקשים הקיימים בבתי הדין, על זה צועק הקב"ה "כי אותי מאסו"...
בימים אלו שהמתיחות הביטחונית גוברת, המצב הכלכלי לא יציב, ונבחרי הציבור לא דואגים לשולחיהם ולא ממלאים את מחויבותם, כל שנשאר לנו זה להתפלל לה' "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה", ושבמהרה תכונן מלכות בית דוד בבנין בית המקדש במהרה בימנו אמן.
ערב שבת שלום!
