בפרשיות אלו אנו קוראים על שיעבוד מצרים ועל המכות שקבלו המצרים, והשבוע אצטט מאמר שראיתי בספר "מעיני החיים" של הרב זייצ'יק שכתב על מכת ברד ואקטואלית גם בימינו, וכך כתב הרב: "ויך הברד בכל ארץ מצרים... ויצא משה... ויפרוש כפיו אל ה', ויחדלו הקולות והברד ומטר לא ניתך ארצה". אמרו חז"ל: 'ומטר לא ניתך ארצה, תלאן ברפיון. ואימתי ירדו? בימי יהושע על האמוריים, שנאמר 'ויהי בנוסם מפני בני ישראל, וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים, והשאר עתידין לירד בימי גוג ומגוג'.ורבנו בחיי על התורה מוסיף ואומר שגם הקולות היו תלויים, שנאמר 'וה' נתן קולות וברד'. ואימתי ירדו? בימי אלישע, שנאמר 'וה' השמיע אל מחנה ארם קול רכב וקול סוס חיל גדול'.
ממשיך הרב וכותב: בני אדם צריכים בימי הרווחה להכין להם צידה לימי מחסור ושעות החירום, אבל הקב"ה שהוא יוצר כל היצורים ובכל יום הוא מחדש בטובו יצירות חדשות, ואף מלאכים הוא בורא ויוצר בכל יום לאלפים, הרי זה פליאה ותמיהה, למה היה צריך לגנוז את הברד שירד במצרים ולא נתך לארץ ותלאן באויר עד ימי יהושע בכדי להשליכם על האמוריים. הכי יבצר מהקב"ה לייצר כלים שונים כמו ברד ואבני נגף לשעת הצורך כדי להעניש את האמוריים ולהגן על בני ישראל???
ומתרץ הרב: ויש לומר שהברד שהיה במצרים חביב היה לפני הקב"ה, כי הוא נוצר מכח האנחות החרישיות של בני ישראל, ובכל אחד מפתיתי הברד היו ספוגות דמעותיהם של איש ואישה, תינוק ותינוקת מבני ישראל הסובלים ונאנקים בשעבוד מצרים - ויאנחו בני ישראל... ויצעקו בני ישראל - כל אנחה ואנחה עלתה השמימה והבקיעה רקיעים. ומדמעותיהם הרותחות נעשתה אש מתלקחת בתוך הברד, ויצירה כזו חביבה לקב"ה ויש לה זכות וכוח גדול לנקום ברשעי הגויים והממלכות המציקות לישראל ורוצות לכלותם.
וזהו נס בתוך נס. מים ואש מעורבים ביחד עשו שלום ויד אחת להגן על בניו של הקב"ה. דמעות כמים ואנחות מעורבות יחד בדם הן יצירות מיוחדות המסוגלות לכבוש את אש חמת הרשעים. נס בתוך נס היא יצירה שיצרו בני ישראל והיא חביבה לפני הקב"ה. ולכן גנזו והצניעו עד לימי יהושע ואף לימות המשיח... גם הקולות שנתן ה' ביחד עם הברד במצרים נשארו תלויים עד לימי אלישע. האנחות והצעקות שעלו השמימה מבני ישראל, כמו שנאמר 'ותעל שוועתם אל האלוקים', הם אשר יצרו את הקולות השמימיים אותם השמיע הקב"ה על מחנה ארם. אנחה אחת המתפרצת מליבו של יהודי אחד משקלה וכוחה רב וגדול, היא עולה השמימה ומולידה מלצים טובים", עד כאן דבריו. כל קושי וכאב כל אנחה או דמעה שמוציא האדם, הקב"ה לוקח ושומר אותם בעבורו באהבה, ויום יבוא ומליצי יושר יבראו מהם ויגנו וישמרו ויצילו אותו מכל אויביו.
ערב שבת שלום ומבורך!
ממשיך הרב וכותב: בני אדם צריכים בימי הרווחה להכין להם צידה לימי מחסור ושעות החירום, אבל הקב"ה שהוא יוצר כל היצורים ובכל יום הוא מחדש בטובו יצירות חדשות, ואף מלאכים הוא בורא ויוצר בכל יום לאלפים, הרי זה פליאה ותמיהה, למה היה צריך לגנוז את הברד שירד במצרים ולא נתך לארץ ותלאן באויר עד ימי יהושע בכדי להשליכם על האמוריים. הכי יבצר מהקב"ה לייצר כלים שונים כמו ברד ואבני נגף לשעת הצורך כדי להעניש את האמוריים ולהגן על בני ישראל???
ומתרץ הרב: ויש לומר שהברד שהיה במצרים חביב היה לפני הקב"ה, כי הוא נוצר מכח האנחות החרישיות של בני ישראל, ובכל אחד מפתיתי הברד היו ספוגות דמעותיהם של איש ואישה, תינוק ותינוקת מבני ישראל הסובלים ונאנקים בשעבוד מצרים - ויאנחו בני ישראל... ויצעקו בני ישראל - כל אנחה ואנחה עלתה השמימה והבקיעה רקיעים. ומדמעותיהם הרותחות נעשתה אש מתלקחת בתוך הברד, ויצירה כזו חביבה לקב"ה ויש לה זכות וכוח גדול לנקום ברשעי הגויים והממלכות המציקות לישראל ורוצות לכלותם.
וזהו נס בתוך נס. מים ואש מעורבים ביחד עשו שלום ויד אחת להגן על בניו של הקב"ה. דמעות כמים ואנחות מעורבות יחד בדם הן יצירות מיוחדות המסוגלות לכבוש את אש חמת הרשעים. נס בתוך נס היא יצירה שיצרו בני ישראל והיא חביבה לפני הקב"ה. ולכן גנזו והצניעו עד לימי יהושע ואף לימות המשיח... גם הקולות שנתן ה' ביחד עם הברד במצרים נשארו תלויים עד לימי אלישע. האנחות והצעקות שעלו השמימה מבני ישראל, כמו שנאמר 'ותעל שוועתם אל האלוקים', הם אשר יצרו את הקולות השמימיים אותם השמיע הקב"ה על מחנה ארם. אנחה אחת המתפרצת מליבו של יהודי אחד משקלה וכוחה רב וגדול, היא עולה השמימה ומולידה מלצים טובים", עד כאן דבריו. כל קושי וכאב כל אנחה או דמעה שמוציא האדם, הקב"ה לוקח ושומר אותם בעבורו באהבה, ויום יבוא ומליצי יושר יבראו מהם ויגנו וישמרו ויצילו אותו מכל אויביו.
ערב שבת שלום ומבורך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה