רעיון לפרשת אמור: ונקדשתי בתוך בני ישראל

"ולא תחללו את שם קודשי ונקדשתי בתוך בני ישראל". ופירש רש"י: "מה תלמוד לומר ונקדשתי, מסור עצמך וקדש שמי. יכול ביחיד? תלמוד לומר בתוך בני ישראל. וכשהוא מוסר עצמו ימסור על מנת למות, שכל המוסר על עצמו על מנת שיעשה לו נס אין עושין לו נס".

סיפר הרבי הקדוש מלובז'וב: כשהייתי באחת ממחנות הכפייה של הנאצים ימ"ש, הגיע יום אחד לאוזנינו שמועה שהרוצחים הנאצים עומדים להביא הערב משלחת של אלפי תינוקות עם אימותיהם אל המחנה ולשרפם במדורת ענק בכניסה למחנה. כמובן שרק השמועה על כך שברה את רוחנו והכניסה אותנו לפחד גדול.

בעוד אני סוחב את המשאות המפרכים והכבדים על גבי, פתאום אני רואה שמתקרבת אלי מרחוק אישה בריצה כשבידה תינוק קטן בן כמה ימים. בעוד אני מהרר בליבי לפשר ריצתה, הגיעה האישה אלי והתחילה לצעוק כי היא צריכה סכין. שאלתי אותה: לשם מה את צריכה סכין? אך היא לא הגיבה לשאלתי ורק דרשה כל הזמן סכין. חשבתי בליבי - אמר הרבי - מי יודע, אולי השמועה על מה שהולך להתרחש במחנה בערב הוציא את האישה מדעתה, ואולי היא רוצה לאבד עצמה לדעת ברגע זה, כדי שלא לראות את עוללה מושלך לאש.

ניסתי לדבר על ליבה שיהודי בכל מצב שנמצא אסור לו לעשות מעשה שכזה, וכמו שלמדונו חז"ל "שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם על ימנע עצמו מן הרחמים", ועל כן יש לה להניח למחשבות אלו בצד ולהרבות בתפילה ובתחנונים לקב"ה.

תוך כדי דיבורי עמה, הגיח לפתע קצין אס.אס מאחורינו, וכשראה שאנחנו מנהלים שיחה צעק לעברנו: מה רוצה האישה הזאת? כמובן שרעדה אחזה בכל גופי, אך אמרתי לו את האמת: אישה רוצה סכין! כששמע את זה הקצין שלף את חרבו שהיתה מונחת בחגורתו, הגיש לאישה ואמר בשחצנות: הנה, קחי את חרבי, בואי ונראה מה את יכולה לעשות...

לקחה האישה את הסכין מידי הנאצי, התיישבה על הרצפה כשתינוקה על ברכיה, וצעקה: "ברוך אתה ה'... אשר קידשנו במצוותיו וציונו על המילה"!!! וחתכה את עורלת בנה. ובעוד אני והגרמני המומים ממה שראו עיננו ברגע זה, הרימה האמא את תינוקה בידיה, ואמרה: עכשיו אתה יכול למות על קידוש ה' כשהנך יהודי!!! הגרמני היה כל כך המום מהמעמד, שהוא פשוט הלך מן המקום ללא אומר ודברים, אך בלילה עלתה היא ובנה על המוקד על קידוש ה'.

אז הבנתי - אמר הרבי הקדוש - את דברי רש"י הנ"ל: "ונקדשתי - יכול ביחיד, תלמוד לומר בתוך בני ישראל", כי לאותה האמא לא בער שום דבר ברגעים האחרונים לחייה, אלא רק דבר אחד, "ונקדשתי בתוך בני ישראל, שבנה ימות מהול, זה נקרא קידוש ה'!!!

בימים אלו שבין זכרון השואה לזכרון חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, עלינו לזכור את הגבורה היהודית האמיתית אשר הלכה איתנו לאורך כל שנות הגלות, ובזכותה אנחנו קיימים, והיא נחמתנו.

ערב שבת שלום ומבורך!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

 

הרב אבינר