ה"חפץ חיים" לומד מפרשתנו את מה שאומרים חז"ל "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו", מהפסוק "ליצר משפחת היצרי, לשלם משפחת השלמי" (כו, מט), וכך כותב החפץ חיים: "ליצר" - מי שהולך אחר תאוותיו של היצר הרע, "משפחת היצרי" - מיד הוא מוצא סביבו את כל משפחתו של היצר הרע, וכולם מוכנים לסייע לו ולהוליכו בדרך הזו. כנגד זה, "לשלם" - מי שמבקש את השלמות ואת הטוב, "משפחת השלמי" - הוא מוצא סביבו משפחה של שלמים, חברה של שלמים ויראים. שכן 'בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו'".
המדרש בפרשת שמיני מביא סיפור הממחיש עד כמה נכונים דברי חז"ל הנ"ל: מעשה בשיכור אחד שאהב מאוד לשתות יין, וכל כך היה תאב ליין עד כדי כך שמכר את כל רכושו ואת ביתו כדי לקנות לעצמו כוסית יין. בניו ובנותיו כל כך התביישו מאביהם השיכור, ולא ידעו את נפשם מרוב צער, וטכסו עצה מה לעשות באביהם השיכור? מה יגרום לו להבין את חומרת מצבו?
פעם אחת כשראו שיכור מתנדנד ברחוב, הביאו את אביהם כדי שיראה כיצד הוא נראה בשעת שכרותו, אך במקום שיבין את המסר, ניגש אביהם לשכור ושאלו מהיכן השיג יין כל כך משובח?! ראו זאת בניו והחליטו שכדי ללמד את אביהם דרך חיים, בפעם הבאה שהוא ישתכר יקחו את מיטתו ויניחו אותה בבית הקברות, וחשבו שאולי על ידי כך יפשפש במעשיו, ויזיר עצמו מן היין. וכך עשו, נטלו את מיטתו והניחוה במערה שבבית הקברות.
למחרת הבוקר הגיעו לעיר סוחרי יין כדי למכור את מרכולתם בעיר, ועוד לפני שנכנסו לעיר יצאו לקראתם תושבים והזהירו אותם מפני אנשי המכס המסתובבים בעיר, המחרימים כל סחורה שהובאה שלא כחוק. נכנסו הסוחרים לבית הקברות והחביאו את חביות היין במערה המצויה שם, מתוך מחשבה לשוב ולקחת את סחורתם לאחר שיסתלקו המוכסים מהעיר.
כשהתעורר השיכור לא היה גבול לשמחתו... מצא את עצמו בתוך מערה מלאה בחביות יין משובח וכל מה שנשאר לו זה רק לפתוח את הברז ולשתות יין כאוות נפשו. וכך שתה והשתכר, ישן קצת והתעורר. שתה שוב והשתכר וכו' וכו'
עברו שלושה ימים, ובניו של השיכור החליטו לבוא ולבדוק מה עלה בגורל אביהם, בליבם כבר עלתה התקווה שאולי שלושה ימים ללא יין יגרמו לאביהם להבין את חומרת מעשיו, אך מיד כשנכנסו למערה ראו את הלא יאומן... כל המערה מלאה בחביות יין, ואביהם שוכב בין החביות שיכור כלוט, וכך היבנו הבנים כי "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו", וגם בבית הקברות ידאגו לו ליין.
ערב שבת שלום ומבורך!
המדרש בפרשת שמיני מביא סיפור הממחיש עד כמה נכונים דברי חז"ל הנ"ל: מעשה בשיכור אחד שאהב מאוד לשתות יין, וכל כך היה תאב ליין עד כדי כך שמכר את כל רכושו ואת ביתו כדי לקנות לעצמו כוסית יין. בניו ובנותיו כל כך התביישו מאביהם השיכור, ולא ידעו את נפשם מרוב צער, וטכסו עצה מה לעשות באביהם השיכור? מה יגרום לו להבין את חומרת מצבו?
פעם אחת כשראו שיכור מתנדנד ברחוב, הביאו את אביהם כדי שיראה כיצד הוא נראה בשעת שכרותו, אך במקום שיבין את המסר, ניגש אביהם לשכור ושאלו מהיכן השיג יין כל כך משובח?! ראו זאת בניו והחליטו שכדי ללמד את אביהם דרך חיים, בפעם הבאה שהוא ישתכר יקחו את מיטתו ויניחו אותה בבית הקברות, וחשבו שאולי על ידי כך יפשפש במעשיו, ויזיר עצמו מן היין. וכך עשו, נטלו את מיטתו והניחוה במערה שבבית הקברות.
למחרת הבוקר הגיעו לעיר סוחרי יין כדי למכור את מרכולתם בעיר, ועוד לפני שנכנסו לעיר יצאו לקראתם תושבים והזהירו אותם מפני אנשי המכס המסתובבים בעיר, המחרימים כל סחורה שהובאה שלא כחוק. נכנסו הסוחרים לבית הקברות והחביאו את חביות היין במערה המצויה שם, מתוך מחשבה לשוב ולקחת את סחורתם לאחר שיסתלקו המוכסים מהעיר.
כשהתעורר השיכור לא היה גבול לשמחתו... מצא את עצמו בתוך מערה מלאה בחביות יין משובח וכל מה שנשאר לו זה רק לפתוח את הברז ולשתות יין כאוות נפשו. וכך שתה והשתכר, ישן קצת והתעורר. שתה שוב והשתכר וכו' וכו'
עברו שלושה ימים, ובניו של השיכור החליטו לבוא ולבדוק מה עלה בגורל אביהם, בליבם כבר עלתה התקווה שאולי שלושה ימים ללא יין יגרמו לאביהם להבין את חומרת מעשיו, אך מיד כשנכנסו למערה ראו את הלא יאומן... כל המערה מלאה בחביות יין, ואביהם שוכב בין החביות שיכור כלוט, וכך היבנו הבנים כי "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו", וגם בבית הקברות ידאגו לו ליין.
ערב שבת שלום ומבורך!
3 תגובות:
כמורה בבית ספר, אני מאוד נהנה מהרעיונות המובאים כאן. יישר כח ותזכו למצוות.
מהו המקור להמדרש, אני אשמח לדעת
תודה רב!
בראשית רבה פרשת שמיני יב
הוסף רשומת תגובה