משה רבנו בהוכיחו את בני ישראל מצווה אותם לעשות משפט צדק בין איש לאחיו, וידוע הדבר שכדי לעשות משפט צדק, פעמים רבות הדבר קשה מאוד, והדיין היושב על הדין צריך לנקוט בחוכמה רבה כדי להוציא את הצדק לאור. על חוכמה זו מפורסם המעשה בבעל ה"נודע ביהודה" שהיה ידוע בגאונותו בתורה, חכם וחריף מאוד. פעם אחת נכנסו לבית דינו שני אנשים, אחד בלבוש עגלון פשוט, ואילו השני בלבוש מהודר כשל סוחר עשיר.
עמד העגלון והתחיל לספר בבכי: אני סוחר תבואות הגר בעיר פלונית, ושכרתי עגלון מעירי שיובילני אל השוק בפראג. באמצע הדרך כשעברנו בתוך יער עבות התנפל עלי העגלון, וכפה עלי להוריד את בגדי ולתת לו את כל כספי, ולא זו בלבד אלא אף הלביש אותי בבגדיו והכריח אותי לשבת במקומו ולהוביל את הסוס לעבר העיר פראג. כשהגענו לפראג החל העגלון להתנהג כסוחר גדול ולבזבז את כספי, ואילו אותי הוא זרק ללא פרוטה בכיסי. ניסתי לספר את מעשה הגזילה לאנשי המקום אך כולם ביזו אותי, ורק לאחר תחנונים מרובים ובכי מר הצלחתי לעורר את רחמי האנשים שיאלצו את הגזלן לבוא איתי לדין תורה.
פנה הרב אל הסוחר, ושאלו "מה בפיך"? ענה הלא: וכי מה אומר? עיני הרב רואות... מסכן היהודי הזה, קפץ עליו השגעון... ברגע שהגענו לעיר פראג החל לרדוף אחרי ברחובות ולדרוש את כספי, ואינני יודע כיצד להחלץ ממנו. החל הרב לחקור את השנים בנסיון למצוא סדק בטענות האחד מהם, אך שניהם היו עקשים בדעתם ולא ניתן היה להגיע לחקר האמת.
לאחר שעה קלה, שלח אותם הרב לדרכם, וציוה עליהם להגיע מחר בבוקר אל בית הדין ואז יפסוק את דינם. משהלכו בעלי הדין לדרכם, קרא הרב לשמשו וציוה עליו שכאשר יגיעו השנים למחרת אל בית הדין לא יתן להם להכנס לחדרו בשום פנים ואופן. ואכן למחרת כשהתיצבו השנים בבית הדין ובקשו להכנס אל הרב, ביקש מהם השמש להמתין. עברה מחצית השעה... חלפה שעה... ואין השמש מכניס אותם אל הרב. חלפו כבר שעתיים ושלוש, והנתבע החל לאבד את סבלנותו. הוא ניגש לשמש ומנסה לשלשל לכיסו כמה מטבעות כדי שיקצר את התהליכים ויתן לו להכנס אל הרב, אך השמש מחזירו למקומו ומבקש ממנו להמתין בסבלנות.
הגיע שעת הצהרים ושני בעלי הדין יושבים על קוצים, ונפשם יוצאת מהצמא והרעב. מהחדר הם שומעים את הרב לומד בשמחה ומטייל להנאתו תוך כדי לימוד,אך הם אינם מבינים מדוע אינם נקראים פנימה, אולי נשכח מהרב כל הדיון!? כאשר הגיע המתח לשיאו, פתח פתאום הרב את חדרו וקרא בקול רם: העגלון, היכנס! האיש שהיה לבוש כסוחר אמיד קם ממקומו ורץ אל החדר, ואילו השני שהיה לבוש בבגדי העגלון הפשוטים נשאר יושב על מקומו. ברגע זה בבת אחת נתברר, מיהו העגלון ומי הסוחר....
ערב שבת שלום!
עמד העגלון והתחיל לספר בבכי: אני סוחר תבואות הגר בעיר פלונית, ושכרתי עגלון מעירי שיובילני אל השוק בפראג. באמצע הדרך כשעברנו בתוך יער עבות התנפל עלי העגלון, וכפה עלי להוריד את בגדי ולתת לו את כל כספי, ולא זו בלבד אלא אף הלביש אותי בבגדיו והכריח אותי לשבת במקומו ולהוביל את הסוס לעבר העיר פראג. כשהגענו לפראג החל העגלון להתנהג כסוחר גדול ולבזבז את כספי, ואילו אותי הוא זרק ללא פרוטה בכיסי. ניסתי לספר את מעשה הגזילה לאנשי המקום אך כולם ביזו אותי, ורק לאחר תחנונים מרובים ובכי מר הצלחתי לעורר את רחמי האנשים שיאלצו את הגזלן לבוא איתי לדין תורה.
פנה הרב אל הסוחר, ושאלו "מה בפיך"? ענה הלא: וכי מה אומר? עיני הרב רואות... מסכן היהודי הזה, קפץ עליו השגעון... ברגע שהגענו לעיר פראג החל לרדוף אחרי ברחובות ולדרוש את כספי, ואינני יודע כיצד להחלץ ממנו. החל הרב לחקור את השנים בנסיון למצוא סדק בטענות האחד מהם, אך שניהם היו עקשים בדעתם ולא ניתן היה להגיע לחקר האמת.
לאחר שעה קלה, שלח אותם הרב לדרכם, וציוה עליהם להגיע מחר בבוקר אל בית הדין ואז יפסוק את דינם. משהלכו בעלי הדין לדרכם, קרא הרב לשמשו וציוה עליו שכאשר יגיעו השנים למחרת אל בית הדין לא יתן להם להכנס לחדרו בשום פנים ואופן. ואכן למחרת כשהתיצבו השנים בבית הדין ובקשו להכנס אל הרב, ביקש מהם השמש להמתין. עברה מחצית השעה... חלפה שעה... ואין השמש מכניס אותם אל הרב. חלפו כבר שעתיים ושלוש, והנתבע החל לאבד את סבלנותו. הוא ניגש לשמש ומנסה לשלשל לכיסו כמה מטבעות כדי שיקצר את התהליכים ויתן לו להכנס אל הרב, אך השמש מחזירו למקומו ומבקש ממנו להמתין בסבלנות.
הגיע שעת הצהרים ושני בעלי הדין יושבים על קוצים, ונפשם יוצאת מהצמא והרעב. מהחדר הם שומעים את הרב לומד בשמחה ומטייל להנאתו תוך כדי לימוד,אך הם אינם מבינים מדוע אינם נקראים פנימה, אולי נשכח מהרב כל הדיון!? כאשר הגיע המתח לשיאו, פתח פתאום הרב את חדרו וקרא בקול רם: העגלון, היכנס! האיש שהיה לבוש כסוחר אמיד קם ממקומו ורץ אל החדר, ואילו השני שהיה לבוש בבגדי העגלון הפשוטים נשאר יושב על מקומו. ברגע זה בבת אחת נתברר, מיהו העגלון ומי הסוחר....
ערב שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה