"ואהבת לרעך כמוך..." (י"ט, י"ח)
"שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס, וכולן מתו בין פסח לעצרת, משום שלא נהגו כבוד זה בזה". (יבמות סב:) לאחר מקרה, זה היה דורש רבי עקיבא תמיד ברבים את ענין הפסוק "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".
ממעשה זה בתלמידי רבי עקיבא, אומר הגר"י נוימן זצ"ל, אנחנו לומדים איך עלינו להתייחס על מאורעות העולם. מקרה כזה של פטירת עשרים וארבעה אלף בני אדם, ודאי היה מתפרסם בעולם כמגיפה, ומשרד הבריאות היה מפרסם מיד חובה לבוא ולהתחסן כנגד מגיפה נוראה זו. אך חז"ל מבינים, כי כל דבר הקורה בעולם הינו תוצאה ישירה של חטא, וקבעו כי תלמידי רבי עקיבא מתו – משום שלא נהגו כבוד זה בזה.
כמובן שאיננו ראויים לדבר בכלל על תלמידי רבי עקיבא, שהיו קדושי עליון, ובודאי שהגזירה שנגזרה עליהם היתה בבחינת "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה", אך מכל מקום אנחנו חיבים ללמוד מהעונש הכבוד שהם נענשו עד כמה חייבים להיזהר בכבודו של הזולת.
אך בנוסף לזה, עלינו ללמוד מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'", שאי זהירות בכבד הזולת נובע מחוסר אמונה בקב"ה. שהרי מי שמאמין שהקב"ה ברא את העולם, "ובצלם אלוקים עשה את האדם" לא יוכל לזלזל בבחיר היצירה של הקב"ה. ובמיוחד לאדם מישראל שעליו נאמר "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום", ומיהו זה אשר יזלזל בכבודו של בן מלך בשר ודם?וכל שכן בבנו של מלך מלכי המלכים. הקב"ה ואם הוא מזלזל בכבוד חברו, על כורחך שאינו מעריך את חברו כבן מלכו של עולם, וזהו חיסרון האמונה בקב"ה.
"שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס, וכולן מתו בין פסח לעצרת, משום שלא נהגו כבוד זה בזה". (יבמות סב:) לאחר מקרה, זה היה דורש רבי עקיבא תמיד ברבים את ענין הפסוק "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".
ממעשה זה בתלמידי רבי עקיבא, אומר הגר"י נוימן זצ"ל, אנחנו לומדים איך עלינו להתייחס על מאורעות העולם. מקרה כזה של פטירת עשרים וארבעה אלף בני אדם, ודאי היה מתפרסם בעולם כמגיפה, ומשרד הבריאות היה מפרסם מיד חובה לבוא ולהתחסן כנגד מגיפה נוראה זו. אך חז"ל מבינים, כי כל דבר הקורה בעולם הינו תוצאה ישירה של חטא, וקבעו כי תלמידי רבי עקיבא מתו – משום שלא נהגו כבוד זה בזה.
כמובן שאיננו ראויים לדבר בכלל על תלמידי רבי עקיבא, שהיו קדושי עליון, ובודאי שהגזירה שנגזרה עליהם היתה בבחינת "הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה", אך מכל מקום אנחנו חיבים ללמוד מהעונש הכבוד שהם נענשו עד כמה חייבים להיזהר בכבודו של הזולת.
אך בנוסף לזה, עלינו ללמוד מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'", שאי זהירות בכבד הזולת נובע מחוסר אמונה בקב"ה. שהרי מי שמאמין שהקב"ה ברא את העולם, "ובצלם אלוקים עשה את האדם" לא יוכל לזלזל בבחיר היצירה של הקב"ה. ובמיוחד לאדם מישראל שעליו נאמר "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום", ומיהו זה אשר יזלזל בכבודו של בן מלך בשר ודם?וכל שכן בבנו של מלך מלכי המלכים. הקב"ה ואם הוא מזלזל בכבוד חברו, על כורחך שאינו מעריך את חברו כבן מלכו של עולם, וזהו חיסרון האמונה בקב"ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה