מספרים על הרבי הקדוש רב נפתלי מרופשיץ זצ"ל שדרש שנה אחת בבית מדרשו בשבת הגדול, ופנה אל עדת חסידיו, ואמר: מנהג מקובל בכל תפוצות ישראל, שהרב מתחיל את דרשתו באיזה שאלה ותירוץ בדברי הרמב"ם, ואף אני לא ישנה ממנהג זה ואציע לפניכם שאלה חמורה שנתקשיתי בה....
הרמב"ם בפרק ו' מהלכות חמץ ומצה הלכה י' פוסק: "הכל חייבים באכילת מצה", ובהמשך (פ"ז ה"ז) ממשיך הרמב"ם וכותב: "ואפילו עני המתפרנס מהצדקה, חייב לשתות ד' כוסות בליל הסדר". ואילו בהלכות גניבה (פרק א' הלכה א') פוסק הרמב"ם: "כל הגונב ממון משוה פרוטה ומעלה, עובר על לא תעשה".
שאל רב נפתלי, לפי פסקי הרמב"ם הנ"ל, מה יעשו העניים בפסח? הרי מצות הם חייבים לאכול, ארבע כוסות הם גם חייבים לשתות, ומעות לקנות מצות ויין אין בידם, ולגנוב ממון מאחרים אסור להם על פי ההלכה, אז כיצד יקימו העניים את שנים פסקי הרמב"ם הנ"ל??? רבות התחבטתי בקושיא זו, עד שיגעתי ומצאתי תשובה לקושיתי... רק אתם יכולים לתרץ קושייה עצומה זו בדברי הרמב"ם: תנו "מעות חטים" (קמחא דפסחא) בעין יפה, חלקו צדקה לעניים ביד רחבה, ודברי הרמב"ם יתיישבו מאליהם.
ממשיכים לספר: שכשחזר הצדיק מרופשיץ לביתו, היה עייף מאוד מדרשתו. שאלה אותו הרבנית: במה נתייגעת כל כך, שחזרת עייף מן הדרשה? ענה לה הצדיק: תפקיד קשה היה לי היום, לפסוק הלכה למעשה ולפשר בין עניים לעשירים. שהרי המצות וצרכי הפסח עולים ביוקר, ומצד שני עניי העיר מרובים. הארכתי בדרשה כדי לעורר את לב העשירים שיחלקו מעות חיטים ביד רחבה עד כדי מחצית ההוצאות שהם מוציאים בעבור בני ביתם, ויהנו העשירים והעניים כאחד. שאלה אותו הרבנית: ואיזה פירות הצמיחו דבריך? השיב לה הצדיק: העניים מסכימים ליטול את חלקם, רק האם גם העשירים מוכנים ליתן את חלקם... זה נשאר אצלי בספק....
נאמר בתורה: "וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹוקֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ..." (דברים פרק טז(. ופירש רש"י בשם המדרש: "הלוי והגר והיתום והאלמנה, הם ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך, בנך ובתך ועבדך ואמתך. אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך". מכאן אנחנו לומדים כי הקב"ה משלם שכר המשמח את העניים ומשמח ארבעה שלו, שהם, בנך ובתך ועבדך ואמתך. ומי שאינו משמח ארבעה של הקב"ה, אין הקב"ה דואג לו שישמחו אלה שהם שלו, בנו ובתו וכו'.
ערב שבת שלום ומבורך!
הרמב"ם בפרק ו' מהלכות חמץ ומצה הלכה י' פוסק: "הכל חייבים באכילת מצה", ובהמשך (פ"ז ה"ז) ממשיך הרמב"ם וכותב: "ואפילו עני המתפרנס מהצדקה, חייב לשתות ד' כוסות בליל הסדר". ואילו בהלכות גניבה (פרק א' הלכה א') פוסק הרמב"ם: "כל הגונב ממון משוה פרוטה ומעלה, עובר על לא תעשה".
שאל רב נפתלי, לפי פסקי הרמב"ם הנ"ל, מה יעשו העניים בפסח? הרי מצות הם חייבים לאכול, ארבע כוסות הם גם חייבים לשתות, ומעות לקנות מצות ויין אין בידם, ולגנוב ממון מאחרים אסור להם על פי ההלכה, אז כיצד יקימו העניים את שנים פסקי הרמב"ם הנ"ל??? רבות התחבטתי בקושיא זו, עד שיגעתי ומצאתי תשובה לקושיתי... רק אתם יכולים לתרץ קושייה עצומה זו בדברי הרמב"ם: תנו "מעות חטים" (קמחא דפסחא) בעין יפה, חלקו צדקה לעניים ביד רחבה, ודברי הרמב"ם יתיישבו מאליהם.
ממשיכים לספר: שכשחזר הצדיק מרופשיץ לביתו, היה עייף מאוד מדרשתו. שאלה אותו הרבנית: במה נתייגעת כל כך, שחזרת עייף מן הדרשה? ענה לה הצדיק: תפקיד קשה היה לי היום, לפסוק הלכה למעשה ולפשר בין עניים לעשירים. שהרי המצות וצרכי הפסח עולים ביוקר, ומצד שני עניי העיר מרובים. הארכתי בדרשה כדי לעורר את לב העשירים שיחלקו מעות חיטים ביד רחבה עד כדי מחצית ההוצאות שהם מוציאים בעבור בני ביתם, ויהנו העשירים והעניים כאחד. שאלה אותו הרבנית: ואיזה פירות הצמיחו דבריך? השיב לה הצדיק: העניים מסכימים ליטול את חלקם, רק האם גם העשירים מוכנים ליתן את חלקם... זה נשאר אצלי בספק....
נאמר בתורה: "וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹוקֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ..." (דברים פרק טז(. ופירש רש"י בשם המדרש: "הלוי והגר והיתום והאלמנה, הם ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך, בנך ובתך ועבדך ואמתך. אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך". מכאן אנחנו לומדים כי הקב"ה משלם שכר המשמח את העניים ומשמח ארבעה שלו, שהם, בנך ובתך ועבדך ואמתך. ומי שאינו משמח ארבעה של הקב"ה, אין הקב"ה דואג לו שישמחו אלה שהם שלו, בנו ובתו וכו'.
ערב שבת שלום ומבורך!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה