התורה מתארת לנו את מחלוקת קרח ועדתו כנגד משה ואהרון, בטענה "כי כל העדה כולם קדושים, ומדוע תתנשאו על קהל ה'", ולכאורה אפשר לחשוב שטענותיו צודקות, שאף אומנם מובן מדוע משה מונה למנהיג, אך מדוע ממנה הוא במינויים פוליטיים את אחיו ובניו? וביותר קשה תגובתו של משה אשר התורה מעידה עליו שהוא עניו מכל האדם, והנה כאשר עם ישראל חוטא בעגל, במרגלים ובקברות התאווה ועוד מקומות שחטאו, תמיד עמד משה, לצידם, ומתחנן לה' שיסלח להם, ורק כאשר פוגעים בכובדו, קם משה ומעניש את קרח ועדתו בעונש על טבעי, כאשר כל משפחתו יורדת חיים שאולה, היכן ענוותנותו של משה רבנו ע"ה?
ונראה, שהתשובה מונחת בתוך טענתו של קרח "כי כל העדה כולם קדושים"- קרח טוען, שמאחר ועמדו כל בני ישראל לפני הר סיני וראו ושמעו את קול ה' בדברו עליהם, אין צורך יותר בדרגות בעם ישראל של נביאים ורבנים, ובזה טמונה טעותו, כי הרי ברור לכולם שהצדיקים והחסידים תלמידי החכמים והעוסקים בתורה אשר כל ימיהם שקועים בזיכוך גופם ונשמתם, מגיעים לדרגות גבוהות פי כמה משאר עמך בית ישראל. וכאשר בא קרח בטענה "כי כל העם כולם קדושים" שוכח הוא שארבעים יום לאחר נתינת התורה, חטאו כל העם ב"חטא העגל", והיחידים שלא השתתפו בפולחן העגל היו בני שבט לוי.
וכשיורד משה עם הלוחות הראשונים מהשמים, ורואה את העגל, ולאחר שבירתו את הלוחות, מכריז "מי לה' אלי", ומתאספים סביבו בני שבט לוי, ובאותו הרגע נותן הקב"ה להם את שכרם להיות משרתי ה', והקב"ה קובע את דרגות הקדושה בעם ישראל, לאהרון נותן "ממלכת כוהנים", ושאר בני לוי לעוזריו בבית המקדש. והדבר נקבע שכמו שאת מערכת השמש והירח א"א לשנות כך את זה לא ניתן לשנות (עיין רש"י טז, ה).
מי לנו כמשה רבנו אשר הקב"ה בכבודו ובעצמו מעיד עליו, בסוף פרשת בהעלותך, "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא", אשר כל מעשיו לשם שמים בלי שום נגיעות אישיות. אך כאשר מבין משה את מטרתו של קרח, ובחוכמתו הוא מבין כי דבר זה יהיה בעוכריו של עם ישראל למשך כל הדורות (וכמו שאנו רואים שעם ישראל כבר למחרות באו בתלונות למשה על שהרג את קרח), מיד יצא במלחמת חורמה למען ה' ותורתו, ועשה מעשה שזעזע את כולם, שעי"ז יבינו כולם שכל התורה שהביא בפניהם נמסרה לו מאת ה' יתברך בלא שום שינוי, וידעו כולם כי מלחמת קרח שהיתה נגד כל ממסד הרבנות, הינה בטעות יסודה, וכי משה אמת ותורתו שהביא מה' אמת, והיא העוברת לנו מדור לדור ע"י רבותינו.
ערב שבת שלום!
ונראה, שהתשובה מונחת בתוך טענתו של קרח "כי כל העדה כולם קדושים"- קרח טוען, שמאחר ועמדו כל בני ישראל לפני הר סיני וראו ושמעו את קול ה' בדברו עליהם, אין צורך יותר בדרגות בעם ישראל של נביאים ורבנים, ובזה טמונה טעותו, כי הרי ברור לכולם שהצדיקים והחסידים תלמידי החכמים והעוסקים בתורה אשר כל ימיהם שקועים בזיכוך גופם ונשמתם, מגיעים לדרגות גבוהות פי כמה משאר עמך בית ישראל. וכאשר בא קרח בטענה "כי כל העם כולם קדושים" שוכח הוא שארבעים יום לאחר נתינת התורה, חטאו כל העם ב"חטא העגל", והיחידים שלא השתתפו בפולחן העגל היו בני שבט לוי.
וכשיורד משה עם הלוחות הראשונים מהשמים, ורואה את העגל, ולאחר שבירתו את הלוחות, מכריז "מי לה' אלי", ומתאספים סביבו בני שבט לוי, ובאותו הרגע נותן הקב"ה להם את שכרם להיות משרתי ה', והקב"ה קובע את דרגות הקדושה בעם ישראל, לאהרון נותן "ממלכת כוהנים", ושאר בני לוי לעוזריו בבית המקדש. והדבר נקבע שכמו שאת מערכת השמש והירח א"א לשנות כך את זה לא ניתן לשנות (עיין רש"י טז, ה).
מי לנו כמשה רבנו אשר הקב"ה בכבודו ובעצמו מעיד עליו, בסוף פרשת בהעלותך, "לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא", אשר כל מעשיו לשם שמים בלי שום נגיעות אישיות. אך כאשר מבין משה את מטרתו של קרח, ובחוכמתו הוא מבין כי דבר זה יהיה בעוכריו של עם ישראל למשך כל הדורות (וכמו שאנו רואים שעם ישראל כבר למחרות באו בתלונות למשה על שהרג את קרח), מיד יצא במלחמת חורמה למען ה' ותורתו, ועשה מעשה שזעזע את כולם, שעי"ז יבינו כולם שכל התורה שהביא בפניהם נמסרה לו מאת ה' יתברך בלא שום שינוי, וידעו כולם כי מלחמת קרח שהיתה נגד כל ממסד הרבנות, הינה בטעות יסודה, וכי משה אמת ותורתו שהביא מה' אמת, והיא העוברת לנו מדור לדור ע"י רבותינו.
ערב שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה